ראשי » פגיעות ספורט » תסמונת תפס/צביטה קדמי בקרסול
מנגנון הפציעה
תסמונת תפס קדמי בקרסול הינה תסמונת שבה עצם או רקמה נצבטים וגורמים לכאב. התפס יכול להיגרם בעקבות צביטה של צבר רקמה רכה קדמי או התנגשות של זיזי עצם בין עצם השוקה לעצם הטאלוס. באזור ההתנגשות נוצרת דלקת ונפיחות בדרך כלל בעקבות פעולות חוזרניות. תסמונת הצביטה יכולה לקרות גם לאחר אירוע טראומטי או שינויים נווניים.
מי בסיכון?
כל אחד יכול לסבול מתסמונת התפס בקרסול. אנו רואים שכיחות יתר בקרב משתתפים בענפי ספורט המתרחשים על דשא או משטחים דומים.
איך זה מתבטא (על מה אתלונן)?
בדרך כלל הבעיה אינה מאובחנת אלא אם מגיעים לביקורת אצל מומחה לפגיעות ספורט. התלונה הנפוצה ביותר הינה כאבים באספקט קדמי של הקרסול. כאבים אלו יכולים להיות מלווים במגבלת תנועה, בעיקר בכיפוף הקרסול לכוון הראש (כמו בעלית מדרגות), ואף נפיחות.
מה צריך כדי לאבחן?
עיקר האבחנה מתבצע על ידי שילוב בין התלונות האופייניות, לבדיקה הגופנית. מיקום הרגישות, בשילוב עם התנועות הייחודיות המחמירות את הכאב, מכוונים את הרופא לאבחנה. לצורך אבחון סופי, יש לבצע דימות לפי החלטת הרופא (צילום, CT, MRI).
טיפול:
הטיפול בתסמונת התפס/צביטה יכול להיות שמרני או ניתוחי כתלות בגורם לצביטה ותלונות המטופל.
טיפול שמרני – הטיפול השמרני כולל פיזיותרפיה המלמדת את המטופל לבצע תנועות ״עוקפות״ צביטה, תומכי קרסול המגבילים את הצביטה ובכך מפחיתים את הדלקת, טיפול נוגדי דלקת הן פומי והן בהזרקה מקומית.
טיפול ניתוחי – הטיפול הניתוחי יוצע למטופלים אשר אצלם הטיפול השמרני כשל. בטיפול זה מסירים את האלמנט הנצבט (בין אם זיז עצם או רקמה רכה). ניתוח זה מתבצע לרוב באופן ארתרוסקופי דרך 2-3 חתכים קטנים.
מה קורה אחרי הניתוח?
לאחר הניתוח, חשוב להתחיל ביצוע פיזיותרפיה בתוך שבוע מהניתוח. לשם כך עליך לקבוע תור מבעוד מועד עם מכון פיזיותרפיה.
חשוב לציין כי מותר ורצוי להזיז את הקרסול לאחר הניתוח.
יש לציין כי קצב ההחלמה של כל חולה הינו מאוד אישי. לא ניתן להעריך מראש את קצב ההחלמה האישי שלך. עליך לקחת בחשבון כחודש של הגבלה בפעילות יומיומית.
סוקולוב 46 (כיכר המושבה)
הוד השרון
פול אפקט מדיה ניהול קמפיינים ברשת